חדשות ומבזקים
שובו אחים ומבצע צוק איתן 2014

מורשת הקרב של המבצעים "שובו אחים" ו"צוק איתן"

מבצע שובו אחים:

בליל חמישי, ה-12 ביוני 2014, נחטפו שלושה נערים ע"י שני פעילי חמאס ליד הישוב אלון שבות: גלעד שער, נפתלי פרנקל ואיל יפרח, זכרונם לברכה. לוחמי היחידה, יצאו לביתם לאחר שעודכנו במצב, והתבקשו להיות זמינים להקפצה. בלילה שבין שישי לשבת, בשעה 00:30, החלה הקפצת הכוחות לבית ליד. עד השעה 03:00 עברה ההודעה בין כלל הלוחמים, וכבר ב08:00 בבוקר נפגשו כולם בבית ליד והחלו בהכנות לקראת המבצע, שיקרא לימים "שובו אחים". מטרת המבצע הייתה מציאת החטופים, חיים או מתים, ופגיעה קשה בתשתית החמאס ביהודה ושומרון. הצוותים החלו להתארגן ללא פקודה של ממש, וכבר ביום שבת אחה"צ נסעה היחידה לישוב תלם, ועם רדת הלילה הייתה במוכנות לסריקות. כל הלילה חיכו הלוחמים "על ציוד" והמתינו לפקודה ולמרחב סריקה. ביום ראשון, בשעה 5:30 בבוקר, הגיעה הגזרה לסריקה, והלוחמים יצאו חדורי מוטיבציה למצוא סימן שיעיד על מקומם של החטופים.

כך פעלה היחידה במשך ארבעה ימים, דילגה מגזרת סריקה אחת לאחרת, בדקה כל בור מים וכל שיח, בניסיון להתחקות אחד החטופים, הן על ידי מודיעין והן על ידי חשיבה משותפת של המפקדים. הסריקות התרכזו בעיקר בוואדיות המקיפים את בית כאחיל: גזרה שהייתה ממוקדת לאור המודיעין.

לאחר ארבעה ימים, עזבה היחידה את הישוב תלם, ונסעה לשטחי כינוס. שטח הכינוס שימש את היחידה והחטיבה כולה כבסיס מבצעים קדמי, ממנו יצאו בכל יום לפעילות בכפר שונה.
ביום חמישי, ה-19.06.14, פעלה היחידה תחת מבצע חטיבתי בכפר דורא. לאחר הפעילות חזרו הלוחמים למנוחה בבא"ח רק בשעה 06:00 בבוקר. בשעה 8:30 הוקפצו הלוחמים לסריקות בצפון חברון לאור מודיעין חדש. תוך חצי שעה כלל הלוחמים היו מוכנים עם ציוד לחימה, ועל האוטובוס בדרכם לסריקות. מיותר לציין שהיו אלו ימים חמים מאוד, הלוחמים היו מותשים ועייפים, אך עדיין המשיכו בפעילותם בתקווה למצוא קצה חוט אשר יוביל למציאת הנערים.

 היה מדהים לראות כיצד התגייס צה"ל כולו לסריקות סביב חברון, אלפי חיילים. כל יחידות צה"ל היו שותפות- מי במעצרים, ומי בסריקות בשטחים פתוחים ובנויים. בנוסף, הצטרפו ליחידות השונות סיירים אזרחים, אשר הכירו מילדות ומסיורים את השטח, ואת מקומות המסתור שבו. הסיירים היוו יועצים למ"פ בחיפוש אחר מקומות מסתור אפשריים.

לאחר השבת, החלה היחידה במבצעים ליליים לסריקות ומעצרים במרחב חברון. בין היתר פעלה היחידה בכפרים: בית כחיל, אדנא, יטא ומעצרים בעיר חברון. ביום שישי, שבועיים מתחילת המבצע, יצאו הלוחמים לביתם לתקופת התרעננות קצרה. בראשון כבר קיבלנו פקודה חדשה: סריקות ע"ג האמרים במרחב ספר המדבר. התארגנו, וביום שני בבוקר יצאנו לישוב מעון. שם, חולקו גבולות הגזרה לכל יחידה וצוות, ויצאנו לסריקות רכובות בשטח הפתוח יחד עם חקש"בים לתשאול בפזורות הבדואיות.

בשעה 18:00 לערך, נפגשנו כל המ"פים עם המג"ד, וזה אישר את השמועות שגופות הנערים נמצאו סמוך לבית כחיל, וואדי אחד צפונית לוואדי שנסרק ע"י הגדוד במשך ארבעה ימים. קיפלנו הכל מהר ונסענו חזרה לישוב המוכר תלם. משם, יצאנו עוד באותו הלילה לגל מעצרים נוסף בחברון.
ביום שלישי בבוקר, לאחר שעת שינה אחת, קיבלה היחידה פקודה חדשה: תגבור חטמ"ר בנימין מחשש להפרות סדר אלימות לאחר סיום המבצע. בשעות הצהריים המאוחרות הגענו למוצב רמה הסמוך לרמאללה, ועוד באותו הלילה ביצענו מעצר של פעיל חמאס בכפר חמזא. הלוחמים כבר היו מנוסים בנהלי קרב קצרים במעצרים מסוג זה, ופעלו היטב על אף העייפות הרבה.
ביום רביעי, לאחר 20 ימים, הסתיים מבצע "שובו אחים", ומיד קיבלנו פקודה לנסוע להתארגנות בבית ליד מחשש להתלקחות עם חמאס. נאמר לנו להיות ערוכים לרדת דרומה, ולהמשיך את פעילות היחידה, אך הפעם במתווה שונה לחלוטין... עזה.

 

מבצע צוק איתן:

היחידה הגיעה לבית ליד, ובלי לדעת יותר מידי התחילה נוהל קרב לכניסה אפשרית לעזה. הכנות ציוד, ניקיון נשקים ומסדרים. כל מה שאפשר לקדם בכדי להיות מוכנים יותר לשעת פקודה.
במקביל, החמאס המשיך את התנגדותו לישראל, אך הפעם מתוך רצועת עזה ולא במתווה של שליחת מחבלים באיו"ש, כפי שביצע שלושה שבועות לפני כן בפיגוע החטיפה. מרצועות עזה החלו בשיגורי רקטות ליישובי עוטף עזה, ואף לתל אביב ולבאר שבע. בתגובה, הפציץ צה"ל את הרצועה מהאוויר ומהים. חמאס החל בניסיונות חדירה לשטחי ישראל דרך מנהרות ודרך הים. המענה לא איחר לבוא, וצה"ל העצים את עוצמת האש כלפי החמאס בעזה. כך החל מבצע "צוק איתן".
באותה השבת, בתאריך ה-5.7.14, נסעה היחידה לאימוני לש"ב באליקים. אמנם לא הייתה פקודה, אבל היה ברור לכולם שאנחנו נמצאים לפני משהו גדול וצריך להתכונן, גם בשבת. אימונים בשבת, כך זכור לי גם מעמוד ענן, מכניסים בלוחמים רוח קרב. ברגע שמשנים תפיסה- אין "נוהל שבת", יש "נוהל קרב"- והלוחמים מבינים את האחריות ואת החשיבות. לא עוד אימון רגיל, אלא אימון מתוך הבנה שכל מה שנעשה כאן יסייע לנו כאשר ניכנס פנימה.

ביום ראשון בערב, התאספה כל החטיבה בשטחי הכינוס של הבא"ח, פעם נוספת, והחל נוהל קרב לתוכנית "הגנה קדמית". במהלך שנים עשר הימים הבאים, ביצעה היחידה נוהל קרב מקיף אשר כלל: שינויי משימות, תרגולות, מטווחים, סימולטורים, שיעורים מקצועיים, תרגילים באש בשת"פ שיריון ועוד. הלוחמים ניצלו כל דקה פנויה בכדי להיות מוכנים בצורה הטובה ביותר לכניסה לעזה. לכולם הייתה זו הפעם הראשונה שהם עומדים בפני לחימה אמיתית.

במהלך הימים בבא"ח, היו מספר דחיות של ה"ש", ומספר שינויי משימה. פעלנו מנוה"ק אחד לאחר. באחר מימי נוה"ק, הוקפצה היחידה מחשש לחדירת מחבלים דרך מנהרה לכרם שלום. תוך שתי דקות קפצו כל הלוחמים ועלו על האוטובוס. במהלך הלילה תגברו הלוחמים את היישובים סמוכי הגדר בגזרת כיסופים, מחשש לחדירת מחבלים דרך מנהרות, אל מול מידע מדוייק שעלה באותו הלילה. בבוקר קופלו כולם בכדי להמשיך בנוה"ק. ביום חמישי, ה-17.7, הרגשנו ש"היום זה היום". היום התחיל במד"ס פלוגתי, ואז נקראו כולם לשיחת מח"ט. לאחר מכן, נאספו כל הטלפונים ונסענו לשטחי הכינוס הצמודים לגדר. שם כבר הבנו שזו שעת המבחן של כולנו, הלילה נלחמים.

במהלך הלילה הראשון, בין חמישי לשישי, נעה היחידה בהתקדמות גדודית אל מתחם "קונקשיין בפילי`. המתחם היה סמוך לעיירה חאן יונס, והיה שייך לגדוד של החמאס. המתחם כלל מנהרה התקפית שמגיעה עד הארץ. זהו היה המתחם הקדמי ביותר בגזרת החטיבה, ולכן קיבל הגדס"ר את המשימה הזו. המשימה הייתה לשלוט מבצעית על המרחב, לבודד אותו ולהפעיל כוחות יעודיים להשמדת המנהרה.

מבנה הצק"פ איתו נכנסה היחידה לעזה הוא: 2 צוותי ניווט, צוות צלפים, צוות רתק, חוליית כלבנים וחוליה רפואית. מפקד היחידה היה רס"ן יותם רוף, וסגנו- סגן נתאי פינגרהוט. מפק"צ צוות 10- סגן פלג לניר, מפק"צ צוות 20-  איתי מועדה, מפק"צ צוות הנץ- סגן רותם ברנע, ומפק"צ הרתק, שנמשך מהבא"ח בתחילת ההערכות- סגן ישי בן ציון.

התחלנו תנועה של כ-5 קילומטר, ובשעה 02:00 ניתנה פקודת ההתקפה ע"י המ"פ. היחידה נכנסה ראשונה להתקפה הגדודית על יעדים שתוכננו מראש, זאת לאחר התקדמות קשה, בחול ובין גדרות רבות שאפיינו את המרחב. עם שחר, התמקמו הצוותים ביעדים, והכניסו את הפלחה"ן להתקפה על מתחם המנהרה. ממש במעבר הפלחה"ן את העורב נתפסו שבויים ע"י הפלחה"ן, שסיפקו מודיעין רב שסייע רבות מאוחר יותר.

במהלך היום ביצעה היחידה סריקות ופטרולים לאיתור פירי מנהרות ומחבלים, ועם ערב נערכה להגנה במתחם פלוגתי. משימת היחידה הייתה אבטחת האגף הדרום מערבי של הגדוד, בכדי לאפשר עבודה של הגדוד והכוחות החבירים על פתחי המנהרות במרחב. ביום שבת, בשעה 8:00 בבוקר, לאחר לילה שקט, עבר אדם חשוד כ-7 מ` מעמדת השוחה. קלע שהיה בשוחה ביצע לעברו ירי של שני כדורים. לאחר מכן, קיבל המחבל טיפול רפואי, פונה, ומת מפצעיו מאוחר יותר. עם לילה, פשטה הפלוגה על בתי פעילים ממזרח למתחם ההגנה. הפשיטה הסתיימה ללא ממצאים. בבוקר שלמחרת המשיכה הפלוגה בטיהור המרחב ובפשיטות על איתורים נוספים. ביום ראשון בצהריים, 20.7.14, זיהתה חוליית הגיל של צוות פלג, באיתור מופלל כקילומטר מהכוח תצפיתנים, וירתה טיל גיל לעברם. זוהתה פגיעה, והחלו קריאות שמחה- "אללה עורב"- בקרב הלוחמים. זהו השיגור המבצעי הראשון בצה"ל של טיל גיל ממערכת המשגר האחוד.

לעת ערב, הפגין צוות הנץ חדות ומקצועיות בכך שהבחין כי ישנו איתור סמוך שזווית התריסים שלו השתנתה מהמצב בו הייתה אמש, והבינו כי ככל הנראה יש תצפיתן באיתור. הצוות יצא לפשיטה על האיתור, יחד עם חפ"ק המ"פ, תחת חיפוי באש של הרתק. באיתור נמצאו שתי עמדות תצפית, יומן תצפית ונרגילה חמה. לאחר הסריקה המ"פ החליט למוטט את הבית, וקידם טנק שירה 2 פגזים לעברו. מיד לאחר מכן, דילגה הפלוגה לאיתור אחר, מחשש שיפגעו לוחמים, ואכן באותו הלילה ביצע האויב ירי של מספר צרורות לעבר בית זה. היחידה הגיבה בירי מא"גים לאיתורים חשודים.
כך עברו עוד יומיים, בהם היחידה המשיכה בטיהור המרחב באש והפעלת מס"קרים, בעוד כוחות יעודים עבדו על המנהרה עד פיצוצה.

בתאריך ה-22.7.14, לאחר השמדת המנהרה, קיבלנו משימה חדשה, אשר כללה תנועה לילית והתקפה יומית על מרחב `חלה שחומה`- מנהרה התקפית אשר הייתה כקילומטר וחצי צפונית לגזרת הגדוד. עם חושך, ארזנו את כלל הציוד והתחלנו תנועה גדודית למרחב. עם שחר, ניתנה פקודת ההתקפה, והיחידה תקפה את המתחם שלה, הפעם עם יותר ניסיון קרבי ויותר תיאום בין הצוותים. ההתקפה עברה בצורה מצויינת. באותו הבוקר עלה כוח של הפלחה"ן על מטען רב עוצמה, ממנו נפצעו 20 לוחמים ונהרגו ארבעה. היחידה השתתפה בפינוי הפצועים, וחזרה להגנה במבנים שנכבשו שעה קלה לפני כן. הפחד הורגש היטה בקרב הלוחמים לאחר אירוע המטען בפלחה"ן, וכדי למנוע ממנו להתפשט ולחלחל החל המ"פ להוציא צוותים לסריקות באש במרחב הקרוב למתחם ההגנה. כך, הופג הפחד והלחץ ששרר באוויר לאחר אירוע הפלחה"ן, והלוחמים שבו לנהוג בלוחמנות וללא חשש. במתחם `חלה שחומה` שהתה היחידה מספר ימים, בהם פגעה במחבל שנכנס על אופנוע למתחם הפלוגתי, ובדמויות חשודות שנעו בלילה בסמוך לכוחות, על ציר שעליו היה ממוקם מארב של צוות הרתק בפיקוד ישי.

בתאריך ה-29.7.14, קיבלה היחידה משימה חדשה- התקפה גדודית על מרחב ה"עבסנים". המשימה הייתה לפגוע במתחמי האויב שהיו במרחב, ולאתר מנהרה נוספת- משימה שהוטלה לבסוף על גדוד 890. היחידה ביצעה נוהל קרב קצר, ויצאה עם חושך להתקדמות גדודית, כ-2 קילומטר דרומה. הגדוד נערך להתקפה במגנן שהוקם לפני כן (והיה בשטח ההערכות הגדודי), ועם שחר יצא להתקפה מאסיבית על השכונה. במהלך הלילה הופעלה אש רבה של מטוסי קרב, ארטילריה ומרגמות על מתחמי האויב, ולכן במהלך ההתקפה לא היה אויב ביעדים, וכל המבנים היו מחורבים עד יסוד.
שהינו במתחם העבסנים במשך 3 ימים, בהם המשכנו בסריקות ופשיטות במרחב. בזמן הזה מצאה פלוגת המסלול זירת מטענים ומחסן שבו יוצרו רקטות ארוכות טווח, ובעזרת הפלחה"ן השמידו אותו.
בתאריך ה-1.8.14, התקבלה הפקודה לצאת מעזה, ולהיערך למשימות והמשך נוהל קרב בצאלים, בידיעה שנכנסים בעוד 24 שעות למשימה חדשה. היחידה ארזה את הציוד, העלימה כל תוואי לוואי בבתים ששהתה בהם, והחלה בתנועה של 7 קילומטרים, בהובלת צוות מועדה, עד לשטחי הכינוס מהם יצאנו 16 יום לפני כן. לאחר יומיים בצאלים, הבנו שלעזה לא נחזור במערכה הנוכחית, ובכך הסתיים מבצע "צוק איתן".

במהלך המבצע כל עם ישראל התגייס לטובת הלוחמים שלחמו בפנים. הלוחמים קיבלו כל מה שהיו צריכים- מארוחות ערב חמות שיצאו ממסעדות בישראל, ועד סוג הקפה שביקשנו וחומרי רחצה. החודשיים שהעם עבר, איחדו אותו בדאגה ללוחמיו, ותחת הבנת חשיבות הפעילות הצבאית באותה העת. יש לציין שהעמותה של העורב פעלה ימים ולילות על מנת לענות על צרכיה של היחידה, להרגיע את ההורים הדואגים ולעמוד מאחורי היחידה כעורף איתן. כל צורך שעלה מהלוחמים נענה תוך מספר שעות, והגיע ביום למחרת עד הכוח. העמותה דאגה לציוד רווחה, ציוד הגיינה, ציוד לחימה שעלה בו צורך תוך כדי המבצע, מכתבים מההורים ללוחמים, וללא ספק הוכיחה את שמה: משפחת עורב צנחנים.

הייתה זו לחימה משמעותית, שמשימתה הייתה חשובה וברורה לכל הלוחמים: הסרת איום המנהרות ההתקפיות מיישובי עוטף עזה, והפסקת ירי הרקטות לעורף מדינת ישראל. במשך שבעה שבועות הלוחמים לא ראו את ביתם ומשפחותיהם, למעט יומיים קצרים באמצע "שובו אחים", וחיו בתנאים קשים, בנוה"ק ובלחימה. אך למרות כל זאת- אף לוחם לא פצה את פיו, כולם הבינו שאנחנו נצא רק כאשר נסיים את משימותינו. לוחמי היחידה פעלו כמצופה מהם, באומץ ובגבורה, דאגו לחבריהם תוך כדי לחימה, ושמרו אחד על השני. בזכות הלוחמים הטובים ביותר שיש בה, עמדה היחידה בכל משימותיה, ויצאה ללא נפגעים אך עם הרבה מאוד לקחים ותובנות, שיושמו לאחר תום הלחימה.

 מאת מפקד היחידה,
רס"ן יותם רוף
 |  ראשי |  מפת אתר  |  הוספה למועדפים  | 
עורב צנחנים, חטיבת הצנחנים-עמותת עורב צנחנים- www.orev.co.il © כל הזכויות שמורות
עורב צנחנים, חטיבת הצנחנים
סרטון תדמית   הצטרף לכוחותינו   גלריית תמונות
עורב צנחנים-עורב צנחנים- www.orev.co.il © כל הזכויות שמורות
  בניית אתרים לעסקים   אינטרדיל